אל תשננו יותר "אנגלית בעל פה", אתם לומדים שפה, לא תפריט
האם חוויתם רגע כזה?
למדתם אנגלית למעלה מעשור, כמה ספרי אוצר מילים התבלו לכם מרוב שימוש, אבל כשפגשתם חבר זר, המוח נהיה ריק לחלוטין, ואחרי התאמצות ארוכה, כל מה שהצלחתם להוציא זה רק "Hello, how are you?". אנחנו תמיד מייחסים את זה לעצמנו, ל"חוסר כישרון" או ל"זיכרון גרוע", אבל האם הבעיה באמת בנו?
אולי, טעינו בכיוון מההתחלה.
האם אתם "משננים מתכונים", או "לומדים לבשל"?
דמיינו לעצמכם, שאתם רוצים ללמוד להכין מנת פסטה איטלקית אותנטית.
ישנן שתי שיטות. הראשונה היא לשנן את המתכון על בוריו: 200 גרם עגבניות, 5 גרם בזיליקום, 2 שיני שום, כפית מלח... אתם מבצעים כל שלב בדיוק מוחלט, כאילו אתם מריצים תוכנה. הפסטה שתכינו כך, אולי תהיה אכילה, אבל תמיד ירגיש שמשהו חסר בה. אתם לא יודעים למה עגבנייה צריכה להשתלב עם בזיליקום, וגם לא מודעים איך שינויים עדינים בחום הבישול ישפיעו על הטעם.
השיטה השנייה, היא להיכנס למטבח של אמא איטלקייה. אתם רואים איך היא בוחרת עגבניות שהבשילו בשמש, מריחים את הריח של בזיליקום טרי, ומרגישים את האהבה וההבנה שלה לכל רכיב. היא תספר לכם, שמאחורי המנה הזו מסתתר סיפורה של סבתא שלה, שהיא לב לבו של כל מפגש משפחתי. אתם לשים את הבצק במו ידיכם, טועמים, וגם אם בפעם הראשונה יצא לכם בלגן שלם, והמטבח נהיה מבולגן לגמרי, אתם באמת "טעמתם" את נשמתה של הפסטה האיטלקית.
לימוד השפות של רובנו, דומה לשיטה הראשונה – אנחנו משננים בטירוף "מתכונים". אנחנו משננים מילים, משננים דקדוק, משננים מבני משפט, ממש כמו לשנן את הכמויות בגרמים של הרכיבים. חשבנו שאם נזכור את כל ה"מרכיבים" האלה, נוכל "להפיק" שפה אותנטית.
ומה התוצאה? נהפכנו ל"ענקים בתיאוריה, ננסים במעשה" בשפות. אנחנו מכירים אינספור חוקים, אבל לא מצליחים להשתמש בהם בחופשיות, כי מעולם לא באמת "טעמנו" את השפה הזו, מעולם לא הרגשנו את החום התרבותי ואת אווירת החיים שמאחוריה.
לימוד שפה אמיתי, הוא חגיגה חושית
שפה, מעולם אינה רק ערימה של מילים וחוקים קרים.
היא "בונז'ור" שנאמר בבית קפה בפינת רחוב בצרפת, מלווה בניחוח לחם טרי שנאפה זה עתה; היא "טאדאימה" מתוך דרמה יפנית, רוויה בחום החזרה הביתה; היא "בסאמה" מתוך שיר ספרדי, מלאת שמש ותשוקה.
כדי לשלוט באמת בשפה, צריך לראות את עצמכם כ"אניני טעם", ולא כ"תלמידים שמשננים מתכונים".
- טעמו את ה"ניחוח המקומי" שלה: לכו להבין את התרבות שמאחורי השפה הזו. למה הבריטים תמיד אוהבים לדבר על מזג האוויר? למה היפנים מדברים כל כך בעדינות? הקודים התרבותיים האלה, חשובים הרבה יותר מהכללים שבספרי הדקדוק.
- ל"בשל" במו ידיכם: השתמשו בה באומץ! אל תפחדו לטעות. בדיוק כמו בלמידת בישול, בפעם הראשונה תמיד תהיו מבולבלים. לומר מילה לא נכונה, להשתמש בזמן דקדוקי שגוי, זה כמו שהוספתם קצת יותר מדי מלח, בפעם הבאה פשוט תשפרו. למידה מטעויות, היא הדרך המהירה ביותר להתקדם.
- מצאו שותפים ל"טעימה" משותפת: הלמידה הטובה ביותר, היא תקשורת עם אנשים אמיתיים. לכו להרגיש את הקצב, הרגש וחיוניות השפה בשיחות אמיתיות. זה יגרום לכך שהידע שתלמדו לא יהיה יבש יותר, אלא כלי תקשורת חי ונושם.
אנחנו לעתים קרובות קופאים על השמרים בגלל הפחד לטעות, או בגלל שלא מוצאים שותפים לשפה. אבל עכשיו, הטכנולוגיה העניקה לנו "מטבח גלובלי" מושלם.
דמיינו לעצמכם, שיש כלי שיאפשר לכם למצוא בכל עת ובכל מקום "אניני טעם לשוניים" מכל העולם, ול"טעום" ול"בשל" איתם שפה. כשאתם נתקעים, הוא כמו שף מנוסה, שמגניב לכם רמזים בשקט, ועוזר לכם לדבר באופן אותנטי יותר.
זה בדיוק מה שכלי כמו Intent יכול להעניק לכם. הוא לא רק תוכנת צ'אט, אלא יותר מזה, מטבח גלובלי חופשי מלחץ להחלפת שפות, שנבנה עבורכם. תרגום חכם מובנה, מאפשר לכם גם ללמוד תוך כדי תקשורת, וגם לא לדאוג ממצבים מביכים של שתיקה כשאתם לא מצליחים לדבר.
אל תתייחסו יותר ללימוד שפות כמטלה מייגעת.
תשכחו את ה"מתכונים" המשעממים האלה. מהיום והלאה, היו "חוקרי שפות" ו"אניני טעם" לשוניים, לכו לגלות, לטעום, וליהנות מהטעם הייחודי של כל שפה.
שולחן האוכל העצום הזה שהוא העולם, מחכה שתפתחו בסעודה.