ייתכן שאתם לומדים שפות בצורה שגויה מההתחלה

שתף כתבה
זמן קריאה משוער 5–8 דקות

ייתכן שאתם לומדים שפות בצורה שגויה מההתחלה

רבים מאיתנו חוו זאת: השקענו שנים בלימוד אנגלית, שיננו אינסוף מילים, ורק כדי לגלות שבפגישה עם זר, כל מה שאנחנו מצליחים לומר זה "How are you?". או שאנחנו מניחים שלימוד שפה צריך להתחיל ב"שלום" וב"תודה", כדי שנוכל לשוחח עם מקומיים, או לטייל.

אבל מה אם אומר לכם שיש דרך עוצמתית יותר ללמוד, שאינה שואפת ל"שיחה שוטפת", אלא מתייחסת לשפה כמפתח לפתוח עולם שאתם באמת נלהבים ממנו?

היום, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור. גיבור הסיפור הוא דוקטורנט מטייוואן, שחקר היסטוריה ביזנטית בגרמניה. לצורך מחקרו, הוא הכריח את עצמו להפוך ל"מפענח" של גרמנית, צרפתית, יוונית עתיקה ולטינית.

התייחסו ללימוד שפה כמשחק בלשי

דמיינו שאתם בלש מוביל, שמקבל לידיו תיק בלתי פתור שנשכח במשך אלף שנים – תעלומת עלייתה ונפילתה של האימפריה הביזנטית.

המקרה הזה כל כך עתיק, שכל המסמכים המקוריים (מקורות ראשוניים) כתובים בשני צפנים עתיקים (יוונית עתיקה ולטינית). כדי להבין את העדויות ממקור ראשון, עליכם קודם ללמוד לפענח את שני הצפנים הללו.

גרוע מכך, במאה השנים האחרונות, כמה מהבלשים הגדולים בעולם (חוקרים מודרניים) חקרו גם הם את המקרה. הם כתבו כמויות אדירות של הערות ניתוח בשפות האם שלהם – גרמנית וצרפתית. תוצאות המחקר שלהם הן רמזים מכריעים לפתרון התעלומה, ופשוט אי אפשר לעקוף אותם.

מה עושים?

הדרך היחידה היא להפוך את עצמכם ל"בלש-על" הבקיא בשפות רבות.

הדוקטורנט להיסטוריה הוא בדיוק כזה "בלש-על". מטרתו אינה ללמוד להזמין כוס קפה בלטינית, אלא להיות מסוגל לקרוא את כתבי קיקרו, ולראות מבעד לערפל של אלף שנות היסטוריה. הוא למד גרמנית וצרפתית לא כדי לשוחח שיחות חולין, אלא כדי לעמוד על כתפי ענקים ולהבין את המחקר האקדמי המתקדם ביותר.

אתם רואים, כאשר מטרת הלימוד משתנה מ"תקשורת יומיומית" ל"פענוח תעלומה", כל ההיגיון של הלימוד משתנה.

ה"למה" שלכם קובע את ה"איך" שלכם

נתיב הלימוד של הדוקטורנט הזה ממחיש בצורה מושלמת עיקרון זה:

  • יוונית עתיקה ולטינית: רק קריאה, לא דיבור. המורה שלו לא לימד "מה שלומך", אלא מיד הוציא את "מלחמת גאליה" של קיסר, והחל לנתח את המבנה הדקדוקי. מכיוון שהמטרה הייתה קריאת טקסטים, כל ההוראה התמקדה בליבת העניין. הוא למד יוונית עתיקה שנה וחצי, ואפילו לא ידע לומר בה ברכה פשוטה, אך זה לא הפריע לו לקרוא את הטקסטים העתיקים והקשים.

  • גרמנית וצרפתית: ככלי ל"פענוח התיק". הוא היה חייב לנהל דיונים אקדמיים מעמיקים בגרמנית עם המנחה והחברים ללימודים, ולכן רמת הדיבור, ההבנה, הקריאה והכתיבה בגרמנית הייתה חייבת להיות מעולה. וצרפתית, הייתה כלי חיוני לקריאת כמויות עצומות של חומר מחקרי. שתי השפות הללו היו כלי הנשק שלו לשרוד ולהילחם בזירה האקדמית.

הלקח הגדול ביותר מסיפור זה הוא: במקום לשאול 'איך ללמוד שפה היטב?', שאלו את עצמכם קודם 'למה אני לומד?'.

האם אתם רוצים להבין סרט צרפתי ללא כתוביות? האם אתם רוצים לקרוא רומן מקורי של סופר יפני? או שמא אתם רוצים לתקשר עם עמיתים מכל העולם ולעבוד יחד על פרויקט?

ככל שה'למה' שלכם יהיה ספציפי ודחוף יותר, כך הלימוד שלכם יהיה מכוון ומלא מוטיבציה יותר. לא תתחבטו יותר בשאלה "המילה הזו חסרת תועלת", כי תדעו שכל מילה שאתם לומדים, כל כלל דקדוקי, הם מפתחות שאתם מתאימים ל"אוצר" שלכם.

שפה היא גשר שמחבר עולמות

מעניין לציין, שהדיבור באנגלית, דווקא השתפר אצלו בגרמניה.

בתחום המחקר שלו, התכנסו חוקרים מכל העולם – משוודיה, ברזיל, איטליה ועוד. כאשר כולם התכנסו יחד, אנגלית הפכה לשפה המשותפת והנוחה ביותר. בדיוק הצורך האמיתי הזה, לתקשר כדי לפתור בעיות, הוא שגרם ליכולותיו באנגלית לנסוק.

זה בדיוק מה שמוכיח את מהות השפה – חיבור. בין אם זה חיבור לחכמה העתיקה, או חיבור בין אנשים מרקעים תרבותיים שונים בעידן המודרני.

בעולם הגלובלי של היום, כל אחד מאיתנו יכול להפוך ל"מחבר" כזה. אולי אינכם צריכים לשלוט בארבע או חמש שפות כמוהו, אך כלי שיכול לשבור מחסומי תקשורת בכל עת, ללא ספק יאפשר לכם להגיע רחוק יותר. כיום, אפליקציות צ'אט כמו Intent, יכולות באמצעות תרגום AI מובנה בזמן אמת, לאפשר לכם לתקשר בקלות עם אנשים מכל קצוות תבל בשפת האם שלכם. זה כמו להתקין "מתורגמן אוניברסלי" למחשבות שלכם, מה שהופך את החיבור לפשוט מאי פעם.

אז אל תתייחסו יותר ללימוד שפה כמטלה מייגעת.

מצאו את ה'למה' שמרגש אתכם, מצאו את ה'תעלומה' שאתם רוצים לפענח. אז התייחסו לשפה כאל כלי ההרפתקה שלכם, וצאו באומץ לחקור את העולם הרחב יותר. תגלו שתהליך הלימוד לא יהיה עוד מאבק כואב, אלא מסע גילוי מלא הפתעות.