האנגלית שאתה מדבר – למה היא תמיד נשמעת קצת 'מוזרה'?

למדת אנגלית כל כך הרבה שנים, יש לך אוצר מילים נרחב, ושיננת אינסוף כללי דקדוק. אבל למה ככשאתה אומר משפט, אתה תמיד מרגיש כמו רובוט, חסר לך קצת 'מגע אנושי', ואפילו דוברי שפת אם מוצאים את זה קצת 'מוזר'?

הבעיה היא אולי לא במילים הקשות שבהן אתה משתמש, אלא באופן שבו אתה מארגן את ה'זמן' במשפטים שלך.

זה כמו בסרטים שאנחנו רואים. ישנם במאים שיודעים לספר סיפור מרתק, בעוד שאחרים משאירים אותנו מבולבלים לחלוטין. ההבדל הוא שבמאי טוב יודע כיצד לסדר את צילומי הזמן.

היום, לא נדבר על דקדוק משעמם. בואו נדבר על איך לדבר אנגלית כמו 'במאי טוב'.

לדבר אנגלית היטב, זה כמו להיות במאי טוב

במאי טוב, כשהוא מספר סיפור, תמיד יבהיר שלושה דברים:

1. כמה זמן צולם הסצנה הזו? (משך זמן - Duration)
2. באיזו תדירות מופיעה הסצנה הזו? (תדירות - Frequency)
3. מתי הסיפור מתרחש? (נקודת זמן - When)

תוארי הפועל של זמן במשפטים באנגלית ממלאים את תפקידם של שלושת הצילומים הללו. והסיבה שדוברי שפת אם מדברים בצורה שוטפת וטבעית היא שיש להם 'כלל בימוי' בלתי כתוב בראשם, שמסדר את רצף הצילומים הללו.

הכלל הזה, למעשה, פשוט מאוד.

כלל הזמן של הבמאי: קודם 'כמה זמן', אחר כך 'באיזו תדירות', ולבסוף 'מתי'

זכרו את הסדר הזהב הזה: 1. משך זמן → 2. תדירות → 3. נקודת זמן

זהו הסוד המרכזי של 'תחושת השפה' באנגלית. בואו נראה כמה דוגמאות:

תרחיש ראשון: רק 'משך זמן' ו'תדירות'

I work for five hours (משך זמן) every day (תדירות). אני עובד חמש שעות כל יום.

אתם רואים, קודם אומרים 'כמה זמן צולם' (for five hours), ואחר כך 'באיזו תדירות משודר' (every day). הסדר ברור מאוד.

תרחיש שני: רק 'תדירות' ו'נקודת זמן'

The magazine was published weekly (תדירות) last year (זמן התרחשות). המגזין יצא לאור שבועית בשנה שעברה.

קודם אומרים 'תדירות' (weekly), ואחר כך מציינים את 'רקע הסיפור' (last year).

תרחיש שלישי: שלושת הצילומים במכה אחת

עכשיו, נאתגר את 'בוס הסוף' האולטימטיבי. מה קורה כשיש במשפט אחד גם 'משך זמן', גם 'תדירות' וגם 'נקודת זמן'?

אל חשש, ניישם את כלל הבמאי שלנו:

She worked in a hospital for two days (1. כמה זמן) every week (2. תדירות) last year (3. מתי). היא עבדה בבית חולים יומיים כל שבוע בשנה שעברה.

האם זה לא מבהיר את התמונה? כאשר אתם מסדרים את מרכיבי הזמן לפי הסדר 'כמה זמן ← באיזו תדירות ← מתי', המשפט כולו הופך מיד לברור, עוצמתי, ונשמע טבעי לחלוטין.

הפכו את 'תחושת הזמן' לאינטואיציה שלכם

בפעם הבאה לפני שאתם מתחילים לדבר אנגלית, אל תחשבו יותר על הכללים המורכבים האלה.

שאלו את עצמכם: 'כּבּמאי המשפט הזה, איך אסדר את הזמן כדי שהסיפור שלי יהיה ברור יותר?'

• קודם צלמו את המשך: כמה זמן זה נמשך? for three years, all day
• ואז קבעו את התדירות: באיזו תדירות זה קורה? often, sometimes, every morning
• ולבסוף ציינו את הזמן: מתי כל זה קרה? yesterday, last month, now

כמובן, גם הבמאים הטובים ביותר זקוקים לתרגול מעשי. כשאתם מתקשרים עם חברים מרחבי העולם, ה'חשיבה הבימויית' הזו תבוא לידי ביטוי. אם אתם רוצים למצוא מגרש אימונים ללא לחץ, תוכלו לנסות את אפליקציית הצ'אט Intent. התרגום המובנה שלה באמצעות בינה מלאכותית יכול לעזור לכם לשבור מחסומי שפה, ולאפשר לכם להתמקד ב'לספר סיפור טוב', במקום לדאוג לשימוש במילים שגויות. כאשר אתם משוחחים באופן טבעי עם אנשים אמיתיים, תגלו שסידור זמנים זה הופך באופן בלתי מודע לחלק מהאינטואיציה שלכם.

מהיום, תשכחו מלשנן בעל פה. למדו לחשוב כמו במאי, ותגלו שהאנגלית שלכם לא רק מדויקת יותר, אלא גם בעלת יותר 'נשמה'.